עדיין יש כמה כללי אצבע שתופסים ברוב המקרים:

🔸 אצל ילדים טיפולים בדרך כלל קצרים יותר כי הם עדיין צברו פחות אלרגיות והדפוסים עדיין פחות מקובעים – אלא אם כן:
🔸 כשיש אלרגיות קשות או מסכנות חיים, הטיפול צפוי להיות יותר ארוך כי לכל אלרגיה כזאת צפויים להידרש יותר מטיפול אחד כדי לבטלה.
🔸 לרוב באבחון מתגלות יותר רגישויות ממה שהמטופל מודע אליהן.
בעיקר אלה רגישויות לרכיבי מזון בסיסיים שמתבטאות בהרבה דברים, כך שקשה לזהות אותן בנפרד, וברגישויות לחומרים שהגוף מייצר.
רגישויות לגורמים סביבתיים אמנם לרוב מורגשות, אך הרבה אנשים לא מזהים אותן כאלרגיות. דוגמאות הן רגישות לקור, רוח או לשינויי מזג אוויר.
🔸 אם יש אלרגיה אחת מוגדרת ואין סימפטומים נוספים, יש סיכוי טוב שהטיפול יהיה קצר. אם יש ריבוי אלרגיות, הסיכוי גדל שיש עוד אלרגיות סמויות שגם בהן צריך לטפל וגם שיש השפעה הדדית בין האלרגיות, מה שאנחנו מכנים "שילובים", וזה יכול להאריך את הטיפול.

​